<h1>ארחות חיים הלכ' סדר יום הכפורים סימנים כ"ח—כ"ט</h1>
<h2>דף כג:</h2>
לערבית יורד לפני התיבה שליח צבור וצריך שיהיה אדם הגון ובקי ומרוצה לכל הקהל ופותח לבקש רחמים לפני השם ית' בבקשה ובתחנונים ויש מקומות שמסדרין תפלות יום הכפורים מיושב. ויש מקומות שנוהגין ג"כ בערב ר"ה מתפלות של ר"ה ואלול ואלו אין מסדרין תפלת המוספין ויש מקומות שאומר החזן בקשה א' קודם שיתפלל. ואח"כ פותח החזן כל נדרי ואחריו מברך על הזמן ויש מקומו' שאין אומרי' כל נדרי וגם יש מקומו' שמוציאין ס"ת כשמברכין על הזמן וכשאומר כל נדרי ורבינו שרירא גאון כתב אחר תפלת ערבית מברך החזן זמן וכל הקהל עונין אמן. וזה נסחת כל נדרי.
כל נדרי וחרמי ואיסרי וקונמי וקיומי ושבועי די עתידין אנחנא למדר ולמיסר ולקיומי על נפשתנא מיום הכפורים הזה עד יום הכפורים הבא עלינו לטובה כלהון דנחרט בהון לפני אבינו שבשמים אם נדר נדור אין כאן נדר אם חרם נחרים אין כאן חרם אם קונם נקבל אין כאן קונם אם קיום נקבל אין כאן קיום אם אסר נאסור אין כאן אסר אם שבועה נשבע אין כאן שבועה הותר הנדר מעיקרו והחרם והקונם והקיום והאסר והשבועה ויש כאן מחילה וסליחה וכפרה לכל ישראל כדבר שנא' ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה ונאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו וחוזרין אותו ג' פעמים וזאת הנסחא דווקא שמתנה על הנדרי' לבטלן מכאן ולהבא כההאי דאמרינן הרוצה שלא יתקיימו נדריו וכו' אבל מי שאומר מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורי' הזה אין בו שורש ועיקר וכן פסקו רוב הגאונים ז"ל די נ0דרנא בקמץ ודי ח0רמנא ודי א0סרנא ודי מ0שתבענא דמשמעות לשונות אלו להבא והקורין בשבא די נְדרנא ודי חְרמנא וכו' משמעותן לשעבר וכוונתם לבטל מה שנדרו ואסרו ונשבעו וטעות הוא בידם שאין הנודר יכול לבטל נדרו ושבועתו וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהלכותיו ויש מקומו' שמברכין לזמן קודם כל נדרי.
